שעת חורבן

שעת חורבן

כואב לי הלב על מי שנולד פה
וחשב שפה ביתו לעד

כואב לי על מי שהביא לפה את ילדיו
וניסה בלא הצלחה להכות שורש
ונילחם למען עתידם פה

כואב לי על כול אותם תמימים
שהאמינו בחזון ובשלום
בדמוקרטיה ובשלטון החוק
בזכויות אדם לכול
בחופש הביטוי
ובכבוד האדם באשר הוא אדם

כואב לי הלב על כול מי שנילחם במלחמות
והקריב את עצמו למען הגנת המולדת

אולם כמו בשיר העצוב
"אי אפשר לקנות גן עדן בדם"
ומה שתחילתו בחטא סופו להתקטל ולהתחרב

תם עידן בדברי ימינו הקצרים
כעת זו שעת הביזה והחורבן
ואנחנו כבר לעולם לא נהיה
מה שהיינו אמורים להיות או יכולנו להיות

זה התחיל כמו כול דבר –
בקטן בשקט בהחבא בסתר במחתרת
בקריצת עין ושמועות מפה לאוזן
וכעת זו מגפה כעת זו שריפת ענק

מלחמות היהודים בכול העולם ובעצמם
מלחמת כול בכול וזה בזה
בית ראשון חרב בגלל גילוי עריות ועבודת אלילים
בית שני חרב בגלל שנאת חינם
ואנו ניחרב בגלל רשעות ורוע לב טהור
גם אחד כלפי השני וגם כלפי כול העולם כולו
וסופנו שהארץ תקיא אותנו והעולם יקיא אותנו
אנה נלך אז?
לערבות כוזריה? למדבר סיני?
לאנדלוסיה האבודה? לאור כשדים?

סופנו להיות כלימה ובושה
מצורעים נצחיים בדברי הימים
ומי שמצפה לגאולה אלוקית ברגע האחרון
סופו להיות מאכל לאריות בקולוסאום

ואלה שהביאנו עד הלום
שמם ייזכר לדיראון עולם
בפנתאון הרוע והטיפשות