לא שייך

 לא שייך

פעם עוד יכולתי לכתוב שירי אהבה
למקום הזה
לארץ ישראל של ילדותי ונעוריי
בה היה מותר לי להיות "שייך"
פעם יכולתי לכתוב שירים לירושלים
כשעוד יכלה העיר הזו ללמד אותי על אהבה
ועל אמונה של חמלה ורחמים
כשעוד היה מותר לי להתהלך ברחובותיה
מבלי להיסקל למוות
פעם עוד יכולתי להרגיש שייך
לעיר הולדתי
לפני שנהרסה ונכבשה אט אט
בידי אחרים שבזים לי ולשכמותי

אינני שייך לפה יותר
הזמן והרוע האנושי
מחקו כול שורש וכול תקווה
לאנשים שכמותי
אני עץ שעקרו את שורשיו
לא שייך ולא רצוי
נידונתי כול חיי לקמול ולדעוך
את שיריי ימחקו
ואת פי יסתמו
עד שאמחק מספר החיים

אך אם אינני שייך
ושיריי אינם שייכים לפה
להיכן אנו שייכים?
לאלוהים של כיסא כבוד וכסף?
לממלכת הקנאים והסיקריקים?
למלחמת הנצח בין בני האור ובני החושך?
לאירופה של אושוויץ?
לאמריקה של הירושימה ונגסאקי?
להיכן אנו שייכים בדיוק?